© All rights reserved to Oren Tsvieli
רבים מאיתנו חשים לפעמים כאב בלתי מוסבר בגב, בצוואר או בגפיים, לפעמים כאב לאחר מאמץ. במקרים רבים מדובר בכאב מיופציאלי.
בהגדרה כאבים מיופציאליים הם כאבים ממקור שריר, לפעמים גם רקמות חיבור כמו גידים, מעטפת רקמה (פציה) ורצועות. לרוב מדובר בכאב (כרוני) או עם אפיזודות של החמרה. בכאב מיופציאלי יש נקודות כאב רגישות במישוש השרירים. מיקום אופייני של כאב מיופציאלי יכול להיות בגב תחתון, צוואר, מרפקים (מרפק טניס), ירכיים, שוקיים ובכל מקום שבו שרירים.. לעיתים קרובות יש הקרנה של הכאב למיקומים בגוף שלכאורה אינם קשורים כדוגמת כאבי ראש במקרה של כאבי צוואר או "צוואר תפוס".
במקרים שבהם מדובר בכאב לאחר מאמץ הקשר נראה ברור, אך לעיתים נוצר כאב כזה ללא פרובוקציה מיוחדת. כאב מיופציאלי יכול להופיע בשרירים בגוף המשתתפים בתנועה חוזרת מונוטונית; מתנוחה מכווצת למשל בעבודה מול מחשב; בעבודה פיסית עם הידיים, עמידה ממושכת. לעומת שריר "תפוס" מה שמאפיין כאב מיופציאלי שהוא אינו חולף ואף נוטה להחמיר.
מספר מנגנונים הוצעו להסביר מדוע כאב זה ממשיך ומטריד לעומת כאבים פשוטים יותר. אחד המנגנונים המסביר זאת הוא מתח שרירים וקיצור שריר. אם שריר מכווץ באופן כרוני, לדוגמה בשל תנוחה קפואה ומתמשכת בישיבה מול מחשב, השריר מפעיל מתח על סביבותיו ובשל כך נוצר כאב (אנתזופטיה). כאב זה מגיב פעמים רבות לטיפול בנוגדי דלקת אך עשוי לחזור ולהישנות לאחר סיום הטיפול בהם. במקרים בהם יש פתולוגיה מסויימת (למשל פריצת דיסק) הכאב המיופציאלי "מלווה" את הבעיה העמוקה יותר ועשוי להוות נתח משמעותי בתמונת הכאב הכוללת. היתרון בכך הוא שבכאב מיופציאלי אפשר לטפל במגוון שיטות ולהפחית את רמת הכאב סביב הפתולוגיה. מטופלים רבים יודעים על "פריצת דיסק" שיש להם, אולם הכאבים ואופיים המיופציאלי מאפשרים טיפול שמרני והפחתה משמעותית של הכאב, למרות פריצת הדיסק.
האבחון נעשה ע"י המטפלים שיכולים להיות רופאי המשפחה, אורתופדים, פיסיותרפיסטים, או מטפלים אחרים. ראשית יש להבין את ההיסטוריה הרפואית המיוחדת לכאב זה וכמובן להתחשב בבעיות הכלליות הרפואיות והלחצים הנפשיים של המטופל. שנית, בדיקה גופנית היא חשובה ביותר. בבדיקה הגופנית יש צורך למשש את האיזור הכואב ואולי גם מקומות אחרים בגוף (למשל באיבחון של פיברומיאלגיה יש צורך לבדוק רגישות במקומות מרובים בגוף). לבסוף, המטפל יכול לבקש לראות בדיקות עזר שונות, למשל בדיקות הדמייה (צילום, אולטרסאונד, סיטי, MRI, EMG…) או בדיקות דם.
בדיקות ההדמייה שבהן משתמשים היום אינן יודעות להדגים ולאבחן את הכאב המיופציאלי. השימוש בהן נעשה כדי לשלול או להבדיל באם יש בעייה "עמוקה" יותר. למעשה לא ניתן להוכיח באמצעי ההדמייה של היום כאב מיופציאלי. ניתן להראות כיווץ שרירים, אנתזופטיות, ודלקות שונות שפעמים רבות מלוות בכאב מיוציאלי בר טיפול.
אנו מעוניינים לפשט ולהבין את מנגנון הכאב, אך לא תמיד אנו מצליחים. אם נניח שחלק משמעותי ממנו נובע מקיצור שרירים ורגישות יתר לכאב נראה שיש מגוון של טיפולים מוצלחים:
"הדיקור המיופציאלי" או בכינוייו האחרים – דיקור לתוך השריר, דיקור מערבי, דיקור יבש הנו אחד הטיפולים המומלצים והיעילים ביותר לטיפול בכאב מיופציאלי. הסיבה היא שהוא מטפל ישירות במנגון קיצור השרירים (ראה כתבה קצרה על הדיקור המיופציאלי). הטיפול מתאים לרוב האנשים, וגם אם אינו מאוד נעים יעילותו גבוהה.
© All rights reserved to Oren Tsvieli