ומה אז? איך השבר מתחבר?
אם מדובר בטיפול ניתוחי (ואם לאו) הרי שתפקידו רק להחזיר למקומם את חלקי השבר על מנת שיידמו למבנה האנטומי המקורי.
אצל מבוגרים בדרך כלל זמן החיבור הראשוני הוא כ-6 שבועות. אצל ילדים פחות מכך, תלוי בגיל.
לאחר שהשבר מתחיל להתחבר, ולעיתים קרובות גם קודם לכן מתחיל תהליך של שיקום. התהליך ארוך ונועד לשקם את התנועה, התפקוד ולהפחית כאב. בדרך לוקח מספר חודשים שבהם יש צורך לבצע פיסיותרפיה או ריפוי בעיסוק. כחלק מהטיפול השיקומי מתרכזים בשיקום הפגיעה ברקמות הרכות שנפגעו סביב השבר, קל וחומר אם בוצע שחזור ניתוחי, שכן גם הניתוח עצמו פוגע ברקמות הרכות ולהיווצרות צלקות פנימיות וחיצוניות.
משמעות הצלקת הפנימית מבחינת הגוף היא לתקן באמצעות טלאי קרע או חתך ברקמה. בזמן היווצרות הצלקת יש לה נטייה להידבק לכל סביבותיה, מה שנקרא “הידבקויות” ובשפה המקצועית “אדהזיות”. לאנשים מסוימים יש נטייה יותר מלאחרים לפתח הידבקויות אלו.
לכן חשוב ביותר במהלך השיקום לבצע את התנועות והטווחים אותן מלמדים אנשי השיקום לעשות, כמובן בתיאום עם המנתח.
באתר shoulderdoc.co.il צירפתי פרוטוקולי שיקום המיועדים לצוות המטפל שהם פרוטוקולים כלליים אך מכווינים.
פרוטוקול שיקום לאחר ניתוחי כתף
מהם הסיכויים והסיכונים של טיפול ניתוחי לשברים בכתף?
- חשוב לציין שאין הניתוח עומד בפני עצמו. לכל ניתוח יש גם שיקום המשלים אותו. כדאי לראות את הניתוח כנקודה הראשונה בתהליך ארוך ומדורג של שיקום המערב טיפולים שיקומיים שונים, בינהם ניתוח, פיסיותרפיה, הידרותרפיה וכדומה.
- נהוג לומר שהסיכונים המובאים מטה הם בסיכון כולל של 1%, אך זוהי אמירה כללית. לכל ניתוח יש את אחוזי הסיכון שלו ולא תמיד ניתן להעריך אותם באחוזים.
- פגיעה אפשרית בעצב. המשמעות היא פגיעה מקומית בתחושה או בתפקוד המוטורי (התנועתי) של איבר בגוף.
- פגיעה אפשרית בכלי דם, דימום מחד והפסקת אספקת דם מאידך. אין ציון סיכון זה קשור לסיכון המוכר והידוע של איבוד אספקת דם לראש הזרוע או עצם אחרת כתוצאה מהשבר עצמו.
- זיהום.
- צלקות. משמעות הסיכון מתייחסת גם לצלקת עורית אשר עשויה להישאר מוגזמת, מעוותת או מכוערת, לאנשים מסוימים יש נטייה לייצר צלקות קלואידיות, לא תמיד ניתן לחזות זאת מראש. הטיפול בכך לפי הצורך, ניתוחי או שמרני, ובדרך כלל בהתייעצות מנתח פלסטי. מאידך צלקות פנימיות כפי שהוזכר גם קודם לכן עשויות להידבק ולהגביל את טווחי התנועה, לייצר כאב.
- שבר, החמרה של השבר במהלך הניתוח.
- פגיעה בסחוס המפרק. יכול להיגרם כתוצאה מהשבר עצמו או לעיתים נדירות בגלל סיבוך ניתוחי.
- מגבלת תנועה, מטרת הניתוח לתקן זאת אך במפרקי הכתף השונים צריך לקחת בחשבון אובדן כלשהו של טווחי התנועה, אם בגלל השבר עצמו ואם בגלל הניתוח.
- כאב שאריתי. עלול להישאר כאב גם לאחר הניתוח והשיקום שלאחריו. במקרים נדירים נוצרת תסמונת כאב איזורית המכונה בעגה המקצועית CRPS או RDS. הטיפול בה מורכב ומערב דיסציפלינות שונות של טיפול, כולל ריפוי בעיסוק, מרפאות כאב, טיפול פסיכולוגי ועוד.
- ישנם מקרים בהם יש צורך בניתוח חוזר, לדוגמה אם יש תזוזה משנית של חלקי השבר עקב תנועה בטרם עת, קיבוע לא מספק, או צורך להוציא פלטה או בורג המפריעים לתפקוד. בניתוחי החלפת כתף יש את הסיכונים האופייניים שניתן לקרוא עליהם באתר בדף המסביר על החלפת הכתף.
