אנתזופתיה, הפתולוגיה החבויה בשורש הכאב​

מהי אנתזופטיה?

אנתזופטיה היא מחלה או דלקת של ממשק החיבור בין רקמות הרכות לעצם. חיבור זה נקרא אנתזיס. מקור השם ביוונית = נקודת חיבור (insertion). האנתזיס הוא שם כללי לסוגים שונים של חיבור רקמה רכה לעצם, ומדובר למעשה בחיבור של גיד, קפסולה של מפרק, שריר, או רצועה לעצם. המייחד את החיבור הזה והסיבה שזוכה לתשומת לב הוא היות הממשק בין רקמה רכה לקשה.

מדוע מעניינת אותנו האנתזופטיה?

מכיוון שהיא המכנה המשותף לכאבים רבים. דלקות מוכרות כגון מרפק טניס, מרפק גולף, תסמונת הצביטה בכתף, דלקת בגידי הפיקה, כאבים נפוצים בחגורת הכתפיים (תסמונת לבאטור סקפולה), בורסיטיס טרוכנטרי ותסמונת הכאב פריטרוכנטרית, דורבן בכף הרגל, דלקת גיד אכילס, סוגים שונים של כאבי גב וצוואר ועוד…

אז מהו המנגנון באנתזופטיה?

בכל הדלקות שלעיל המכנה המשותף הוא אנתזופטיה, פגיעה באנתזיס, בממשק החיבור בין רקמה רכה לרקמה קשה – העצם. אם נתבונן בדוגמת המנוף שבאיור, קל לראות שהמבנה הקשיח של קורות הברזל הוא חזק ויציב, עומד בשיווי משקל. נקודת התורפה היא החלק הנע הקושר את הכבל אל קורת הברזל. באותו האופן חיבור של גיד הפיקה אל עצם השוק סופג עומסים של מעבר ממיקום קשיח למיקום רך ונייד. האנתזיס בנוי לספוג לחצי מתיחה/תלישה פתאומית ושינויים של כיווני המתח תוך כדי כך.

עובדה מעניינת על האנתזיס, אנתזיטיס ואנתזופטיה: האנתזיס, בהיותו רקמה חיה יודע להתאים את עצמו לעומסים משתנים. אם נתחיל לחזק שרירים (נתחיל פתאום בתכנית אימונים בחדר כושר למשל) יופעלו עומסים חזקים לא רגילים על האנתזיס. כל עוד האימון נעשה בהדרגה (סולם מאמצים מדורג) הפעלת העומסים גורמת לגירוי של האנתזיס לחזק את אחיזת הגיד בתוך העצם, ואת מבנה העצם שאליו מתחבר הגיד. אם העומסים גדולים ופתאומיים מדי עלולה להיווצר חולשה ומיקרו קרעים בממשק האנתזיס, דבר אשר יכול להתבטא בכאב ומגבלת תנועה.
לסבך את העניינים, אנתזיטיס ואנתזופטיה הן תופעות הנגרמות לא רק מעומס מכני. ישנן מחלות מפרקים בהן אנתזופטיה היא הממצא הבולט. במקרים אלו מערכת החיסון של גופנו תוקפת מרכיבים מסויימים הנמצאים באנתזיס וכך נוצרת דלקת. אבחון המחלות הללו מתבצע בידי ראומטולוגים, המומחים באיבחון וטיפול של מחלות מפרקים ודלקות שונות. חשוב לציין שהכוונה לדלקת שאינה זיהומית, ולכן מטופלת בתרופות נוגדות דלקת אך לא באנטיביוטיקה.

איך מאבחנים אנתזופטיה?

מעבר לכך שידוע על דלקות ספציפיות שהן במנגנון של כאב באנתזיס (ראה לעיל הרשימה לדוגמה ב"מדוע מעניינת אותנו האנתזופטיה?"), האיבחון נעשה בבדיקה קלינית, במישוש, בדיקת טווחי תנועה עם ובלי התנגדות השרירים, הגדרת איזורים רגישים בנקודות החיבור של גידים שרירים או רצועות לעצם. לרוב התסמינים הם בקרבת מפרקים ואפילו בתוכם כגון בברך או בכתף. הראומטולוג, רופא המשפחה, הפיסיותרפיסט, האורתופד, האוסטיאופט יודעים ומכירים אנתזופטיות שונות. לציין שלא תמיד משתמשים במילה אנתזופטיה, אך היא חבויה שם בשורש הכאב.

מהן בדיקות ההדמיה המדגימות אנתזופטיה?

צילום רנטגן פשוט יודע להדגים "דורבנים" שהם זיזי עצם המרמזים על אנתזופטיה וותיקה. הדורבן בצילום לרוב אינו הבעיה אלא התוצאה של הגוף המנסה לייצב את העומסים באנתזיס הסובל.

מומחים להדמייה מוסקולוסקלטלית (הדמייה של שרירים, עצמות, גידים ורקמות החיבור) יודעים לאבחן דרגות שונות של אנתזופטיה באולטרסאונד US ובסריקת תהודה מגנטית MRI.

איך מטפלים באנתזופטיה?

כל עוד מדובר בעומס מכני, העיקרון הטיפולי הוא להפחית את העומס. כיצד עושים זאת? אם נבין שלכל גיד מחובר שריר אז נוכל לבדוק עד כמה השריר מקוצר ומותח את הגיד וכתוצאה מכך גם את מקום חיבורו לעצם – האנתזיס.
הטיפול בשרירים מקוצרים יכול להיות מתיחות של השריר להאריך ולשמר את אורכו (באמצעות תרגילי מתיחה בפיסיותרפיה, התעמלות המשלבת מתיחות טובות כגון יוגה או פילאטיס, מתיחות תדירות), חימום השריר, עיסוי, ודיקור מיופציאלי (המוכר גם גם בשמות דיקור יבש, דיקור מערבי, דיקור לתוך השריר, דיקור אשכנזי…). תרופות וג'לים נוגדי דלקת לפי הצורך עשויים לעזור זמנית.
השלב הבא בטיפול הוא חיזוק הדרגתי של השרירים תוך הקפדה על סולם מאמצים נכון ומדורג, מה שיכול להביא להתחזקות תגובתית נכונה של האנתזיס ועל ידי כך להיות מסוגלת לספוג כוחות מתיחה חזקים יותר, ראה "עובדות מעניינות על האנתזיס" לעיל.
במקרים שבהם האנתזיס ניזוק יתר על המידה, הטיפול הזה אינו משפר את המצב ולכן יש צורך בהתערבות טיפולית.

מהן ההתערבויות הטיפוליות השונות באנתזופטיה?

טיפול שמרני (טיפול שאינו ניתוחי) שהינו מעבר לפיסיותרפיה של מתיחות: טיפול במכשירים שונים בגלי אולטרסאונד וכדומה, ניתן להציע זריקות. כיום ידוע שזריקות סטרואידים לאנתזיס גורמות לדיכוי של הדלקת באופן זמני בלבד ואינן מביאות להחלמה. עם זאת במקרים מבודדים ניתן להשתמש בהן. כיום ניתן להציע זריקות ביולוגיות אשר מכוונות לריפוי של אנתזופטיה, כדוגמת פלסמה עשירה בטסיות PRP Platelet Rich Plasma, אורטוקין (אינטרלאוקינים), או הזרקה של תאי אב Stem Cell. כמובן שהזריקות הללו חייבות להינתן בתוספת לטיפול בפיסיותרפיה על מנת לטפל בחלק המכני של מנגנון הכאב.

טיפול ניתוחי הוא אופציה שניתן לשקול אותה לפי הצורך במקרה של מיצוי הטיפול השמרני. בטיפול ניתוחי המטרה היא לגרום להחלמה על ידי ניקוי החלק המודלק ולפעמים גם מושחת על ידי רקמה דלקתית ומיקרו קרעים. לצורך כך נהוג לנתק את האנתזיס באזור האנתזופטיה, לנקות אותו בתהליך שנקרא "הטרייה". לאחר הניקוי ניתן להשתמש באמצעים שונים ליצור חיבור מכני בין הרקמה הרכה של האנתזיס לבין העצם, ובכך מתאפשר חיבור מחדש ביולוגי. חיבור זה הנו צלקתי אך ברוב המקרים מספיק לחקות את תפקוד האנתזיס. במקרים מסוימים הניתוח גורם לשינוי קל במיקום של האנתזיס (כמו לדוגמה בשיטות שונות של ניתוחי מרפק טניס) ובכך מאפשר להפיג את המתח על נקודת האנתזיס. יש לציין שהשיקום מניתוח כזה עשוי להיות ארוך, לפעמים אף מספר חודשים.

התערבויות "ביניים" של טיפולים מיקרו-פולשניים כגון שימוש בצריבה של חלקים מהאנתזופטיה על מנת לגרום להצטלקות פנימית גם הם מוכרים. לפעמים בסיוע אולטרסאונד. בספרות יעילותם של טיפולים אלו עדיין במחקר.