פיברומיאלגיה, מה עושה האורתופד?!

פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב. הלוקים בה ברובן נשים, אם כי כיום מאובחנים גם יותר ויותר גברים. עצם התופעה שנויה במחלוקת בקרב הרופאים, הפיסיותרפיסטים והמטפלים השונים, כשחלקנו טוענים כי זוהי מחלה לכל דבר ויש להכיר בה ובנכות שהיא יוצרת ומאידך חלקנו שולל כלל את קיומה בתואנה כי מדובר רק בתירוץ ורווח משני.

אם היא קיימת ואם לא, מדי יום קיימים מאובחנים חדשים. רוב הלוקים בה אכן סובלים מכאבי שרירים או רקמות חיבור אחרות, עייפות וקושי להניע, ירידה באנרגיה, תחושות זרמים בלתי מוסברות בגפיים (לרוב EMG ומוליכות עצבית פריפרית נורמלית), ירידה בסף הכאב.

ברוב תסכולם המטופלים והמטופלות עורכים מסעות למציאת הפתרון למחלה, בדרך מוקפצים בין רופא אחד למשנהו. האורתופדים הנפוצים מעבירים אותם לראומטולוג או נוירולוג, רופא המשפחה נותן כדורים נגד דלקת, ימי מחלה, הרופא התעסוקתי מנסה להבין מה באמת המגבלה הרפואית, ראומטולוגים שונים מציעים תרופות שבמקרים רבים אינן עונות לציפיות של המטופלים. התסכול גובר. במרפאת כאב מציעים להם תרופות והזרקות תחת שיקוף ל"פריצות דיסק משיקות", ובמקרים נדירים מציעים ועוזרים גם עם קנאביס רפואי. מומחה הברך מפנה לפיסיותרפיה ובמקרה הטוב הפיסיותרפיסט מפנה להידרותרפיה שמביאה הקלה זמנית…

מי שממשיך לחפש מביע את תסכולו בקבוצות תמיכה שונות, או פשוט מוציא את התסכול בהזדמנויות שנקרות בדרכו. פעם על רופא המשפחה, פעם על האורתופד ופעם על הקופאית.

עד כאן תמונת מצב…

איך אפשר לעשות סדר?? איך להתמודד עם הכאב מצידן של הכאובות והכאובים, ואיך "לסבול" אותו מהצד המטפל??

ברור כי צריך כאן הרבה סבלנות והבנה, אבל צריך גם להציב גבולות. כאורתופד אני יכול לתת לכן הפיברומיאלגיות הכאובות (והכאובים לצורך העניין) את ההבנה שצריך לשים גבולות לדרישות מכל רופא ומטפל אם תבינו מה הוא יכול לתת לכן מחד, ולהיות מלומדות ולדרוש את מה שמגיע לכן ממי שיכול לתת מאידך. דעו לכן שיש מסגרות אינטגרטיביות, מעין טיפול רב תחומי שמשלב את תחומי הרפואה והנפש השונים לטפל בכן. מיצאו את המסגרות הללו – זה יקדם אתכן. 

כשנכנסת אלי מטופלת עם פיברומיאלגיה למרפאה יש פעמים שאני מבין זאת כבר מצורת ההליכה וההתנהלות הגופנית: כל פעולה כואבת. לסגור את הדלת כואב בכתף, להרים את התיק כואב במרפק, להתיישב כואב בגב תחתון, לרכון מעל השולחן כואב בצוואר… ואז מגיע הסיפור הארוך, המתענה, המשפיל, הדואג… כואב לי כאן, וכאן, וכאן, ועשיתי סיטי, ואי אם ג'י, ומיפוי עצמות ואמרו לי, ואמרו לי, ואמרו לי.. ואני כבר עייפה ולא יכולה יותר. דוקטור תעזור לי.

אז בראי האורתופד: אמנם המצב לא נעים. אין הרבה כלים במקצוע הזה להתמודד עם פיברומיאלגיה. עם זאת העזרה העיקרית היא בלטפל בבעיה ממוקדת. כלומר, אמנם כואב כל הגוף, אבל היום המטופלת בוחרת לטפל בכאב הזה בברך שהוא שונה מעט מהכאבים ה"רגילים". עדיין יכול להסתתר כאן קרע במניסקוס, שחיקה פטלופמורלית וכו'. אז אחרי ההסבר הקצר, הממצה, הסבלני והאמפטי למטופלת (או למטופל) עם פיברומיאלגיה אני מציב את התשתית לטיפול הולם ויעיל בינינו: אנחנו נטפל כל פעם בבעיה ממוקדת אחת.

כאורתופד אני מטפל בדיקור מיופציאלי (דיקור יבש, דיקור מערבי, דיקור לתוך השריר). אני מציע לבנות עם פיברומיאלגיה את הטיפול, ובהסבר אני מיידע אותן שהוא "לא נעים". מהן יש מטופלות שממשיכות לחזור ולבקש את הטיפול מדי חודש, באותו המקום או במיקום אחר בגוף. מהן יש שלא ינסו יותר את הטיפול הזה לעולם בגלל "חוסר הנעימות" שלו, ושעבורן הוא אינו יעיל.

 

.